חיגאזי צבעים בע"מ נ' חמוד

פסק דין

א. מבוא

1.העובדות הרלוונטיות לפסק דין זה נדונו בפסק דיני מיום 14.1.2007 בת.א. 2187/04 בבית משפט השלום בקריות. פסק דין זה (להלן: "התביעה הקודמת"), ניתן אז רק כנגד אשת הנתבע.

2.התביעה הקודמת הוגשה ע"י התובעת ביום 2.5.2004 כנגד הנתבע שבפני ואשתו. בתביעה עתרה התובעת לחייב הנתבעים לשלם לה חוב בגין אספקת צבעים וחומרי בנין לחנות הנתבע במהלך שנת 2003.

3.במהלך ההליכים בתביעה הקודמת ניתן בעניינו של הנתבע בפני צו כינוס נכסים וההליכים כנגדו עוכבו.

יצויין כי במסגרת ניהול ההליכים בתביעה הקודמת אותם המשיכה התובעת לנהל נגד אשת הנתבע, נחקרו הנתבע שבפני, אשתו, ומנהל התובעת. זאת לאחר שהגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם.

4.ביום 14.10.2007 בוטל ע"י כב' השופטת דיאנה סלע בתיק המר' 287/06 שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה (להלן: "תיק הפש"ר") צו כינוס הנכסים נגד הנתבע שבפני

ביום 25.3.2008 הגישה התובעת בקשה לחידוש ההליכים כנגד הנתבע, לה צורף פסק דינה של כב' השופטת סלע.

5.ביום 6.4.2008 השיב הנתבע שבפני לבקשה. הנתבע לא התנגד לחידוש ההליכים נגדו, וטען בסעיף 2 לתשובתו כי אין הוא חייב הכספים הנתבעים ממנו. זאת משום שמרבית השיקים שנמסרו לתובעת על ידו הינם שיקים חילופיים וכי הוא נתבע בגין אותו חוב יותר מפעם אחת. הנתבע ביקש לנהל ההליכים עד תומם משום שלטענתו אין הוא חייב הכספים הנתבעים ממנו.

6.ביום 27.11.08 נעתרתי לבקשה לחידוש ההליכים ואלו נוהלו בפני בת.א. 5063/08 במסגרת התיק דנן. זאת כאמור בהמשך להליכים שנוהלו בתיק שאוזכר לעיל בבימ"ש השלום בקריות.

אציין, עוה"ד המייצג את הנתבע בתביעה דנן, יצג אותו ואת אישתו גם בתביעה הקודמת. משניתן צו כינוס הנכסים לנתבע בתביעה הקודמת, המשיך אותו עו"ד לייצג את אשת הנתבע.

7.ביום 15.2.2009 קיימתי ישיבת קדם משפט במהלכה הודה הנתבע כי הוא חייב לתובעת סך של 100,000 ₪. בהתאמה וע"פ הסכמת הצדדים ניתן נגד הנתבע פס"ד חלקי.

8.לאור קיומה של מחלוקת באשר ליתרת סכום התביעה ביקש הנתבע, לחקור שוב את מנהל התובעת. זאת משום שלטענת ב"כ הנתבע חקירתו הקודמת של מנהל התובעת בהליכים בתביעה הקודמת לא התמקדה בסכום החוב. כן ביקש ב"כ הנתבע במהלך ישיבת קדם המשפט להתיר לו להגיש בקשה להגשת תצהיר משלים.

9.ביום 16.2.2009 הגיש ב"כ הנתבע בקשה להגשת תצהיר משלים, לה התנגד ב"כ התובעת בתגובתו מיום 193.2009.

הבקשה, לה לא צורף התצהיר שהגשתו מבוקשת, נדחתה על ידי בהחלטה מיום 23.3.2009.

יש לציין כבר עתה כי מעבר לאמור בהחלטתי מיום 23.3.2009, יש להוסיף כי בבקשתו לא הבהיר המבקש אילו נסיבות השתנו אשר חייבו הגשת תצהיר משלים. לא הוסבר מהן העובדות אשר לא היו ידועות לנתבע שבפני בעת הגשת התצהיר המקורי בתביעה הקודמת. מדובר בתצהיר קודם כי התייחס הנתבע גם למסכת היחסים המסחרית בין הצדדים ולתביעת החוב נגדו אשר מלכתחילה התבססה על כרטסת הנהלת חשבונות, חשבונות ושיקים, נגדם מעלה כעת בתביעה זו הנתבע, טרוניות.

10.ביום 16.4.2008 הוגשה הודעה מטעם התובעת לפיה הנתבע לא שילם ההוצאות שהושתו עליו בהחלטתי הדוחה בקשתו להגיש תצהיר משלים.

11.בהחלטה מיום 23.3.2009 בה נדחתה בקשת הנתבע להגשת תצהיר משלים הוריתי לצדדים להבהיר עמדתם באשר לאפשרות ליתן פס"ד ללא צורך בשמיעת ראיות.

ב"כ התובעת הביע הסכמתו לכך ביום 29.3.09 ואילו ב"כ הנתבע נתן תגובתו רק ביום 9.6.2009 לאחר שהוגשה ע"י התובעת בקשה למתן פסק דין (שהוגשה ביום 20.5.09).

ביום 16.6.2009 הוריתי בהחלטה לב"כ הנתבע להפקיד הוצאות שטרם שולמו על ידו בקופת בית המשפט ובכפוף להפקדתם קבעתי מועד לשמיעת ראיות. בהחלטתי הנ"ל קבעתי כי היה ולא יופקדו ההוצאות יראו הצדדים כמסכימים למתן פסק דין ללא צורך בשמיעת ראיות. החלטה זו ניתנה גם לאור בקשת התובע למתן פסק דין.